הגדרות הגדרות הגדרות
טיפש - אף אחד לא יודה בכך. רשע - לא אני בכלל. שואלת שאלות אני, והמון.
באמת שאני משתדלת, זה אפילו עובד.
יותר מזה- אני מנסה ללמוד מטעויות של אחרים!
אבל יש מקום אחד שאני לא למדתי בו וממנו למרות שנשרפתי ונכוויתי.
אולי זו האמוצינאליות, האימפולסיביות ואולי אין תירוץ. אני חייבת להפיק את הלקח שלי.
סבתא שלי היא אדם מבוגר שעבר הרבה בחייו:
ההורים שלה נשרפו בשואה,
היא ברחה מהבית יתומים עם אחיה בשלג,
הבת של נפטרה לא מזמן
and the list goes on
בחודש האחרון אני עדה להתדרדרות במצבה; האישה לא עקבית, לא זוכרת שהיא לא עקבית, שלילית, רגזנית ועוד רשימה של שלל סממני זקנה. לא חדש כנראה להרבה מכם
אני, בתור נקודת האור בחייה (ובתור אדם מזן כזה), רוצה רק לטובתה.
אני לא אזניח אותה כי היא לא מתקלחת ואני כן אנשק אותה וכן אחבק אותה.
אני יודעת שהיא לבד, כל היום שוכבת ונרקבת בספה מול הטלויזיה - אז אני אשתדל לבקר.
אני אתקשר לשאר המשפחה כדי שירימו צלצול, כי סבתא עצובה.
אני אדבר איתה כמו בן אדם רגיל ואשתף אותה בכל הדברים השונים בחיי.
ופה הטעות. היא לא אדם "רגיל". ואני שוכחת את זה
אני מסוגלת לדבר חופשי, לריב איתה, לצעוק, לבכות, לדבר אליה כאילו היא מבינה
ובעצם לא להבין שהיא לא מבינה. ואני רק מבזבזת את האנרגיות שלי
ואת שלה
היום עצבנתי אותה כי הזכרתי לה משהו שהיא כנראה לא רוצה לזכור.
היא לא משלמת חשבונות כבר הרבה מאד זמן והיא קיבלה צו עיקול
ושוב אני חושבת שזה מתוקף תפקידי בתור הנכדה היחידה,
אבל שוב אני שוכחת- שהיא כבר לא במציאות שלי.
אני רק עצבנתי אותה - היא העיפה הכל בתירוצים שהשתנו כל דקה למה היא לא צריכה לשלם.
אח"כ בכיתי כי הרגשות והעצבים שלי גורו ולסבתא יכולתי לגרום להתקפת לב.
בכיתי כי כעסתי על עצמי, שאני לא לומדת מהטעות של הפעם הקודמת.
שאני לא מצליחה לשים חוצץ כמו שאר המשפחה ולהתייחס אליה אחרת.
להתנתק ממנה רגשית, לא לקחת ללב.
איך היא אומרת? "רע להיות זקנה". ואני מבועתת, למרות שאני בת 22.
בתור פוסט ראשון זה נראה מהצד קצת כבד,
אבל זה הדבר האחרון שגירה לי את הרצון לכתוב.
סוף סוף העזתי :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה